משנכנס אדר - מרבין בשמחה!במחסן שלנו יש קופסא כמעט לכל חג. כשבועיים שלושה לפני החג - אנחנו יורדים למחסן ומביאים ברוב פאר והדר את הקופסא החגיגית ונהנים כל שנה מחדש לפתוח, לגלות, להסתקרן, להיזכר במנהגים, במאכלים וכך נכנסים לאוירת החג המתקרב. אבל השמחה הכי הגדולה היא לפתוח את ארגז פורים!!!!!!!!!!!! שלל התחפושות, הצבעים, האביזרים, הסגנונות שיש בארגז הזה, מביאים כיף גדול! שמנו מוזיקת רקע של שירי והחג ופשוט העברנו אחה"צ מושלם. בהמשך אעלה תכנים ויצירות שונות ברוח החג, כרגע המילה המייצגת את היום - "להתשטות עד דלידע"
פעם, כשעוד לא הייתה הטלוויזיה, הרדיו היה מכשיר הפלא וסמל הבורגנות. הוא היה ניצב במרכז הסלון ואנשים האזינו לו, בדיוק כמו שבדור ההזה החלו בוהים כולם במסך הטלוויזיה. רדיו מזכיר לי את סבא שלי. בכל שעה עגולה (כמעט) היה יושב ליד הרדיו, מגביר את הווליום ושומע חדשות. לא לפני שהיה מודיע :"שקט ילדים, יש חדשות!!!!" אז כן, פעם היינו שומעים חדשות רק ברדיו. המכשיר הצנוע הזה היה מעדכן אותנו פעם בשעה מה קורה בעולם. וזו הייתה הדרך היחידה להתעדכן. שהיינו ילדים ורצינו לשמוע שיר שאוהבים היינו מקליטים אותו מהרדיו (ואף אחד לא אמר שזה לא חוקי). אני זוכרת את עצמי יושבת עם האצבע על כפתור ההקלדה ואיך שהשיר היה מתחיל הייתי לוחצת מהר. הכי מעצבן היה שהקריינים היו חייבים לדבר ברקע של תחילת השיר או להיכנס בסוף! שאמרתי לבנות שהם מציינים בעולם את יום הרדיו הם לא הבינו בכלל מה האירוע ומה עושים עם הרדיו. "רדיו שומעים רק באוטו, ויש שם שירים מעצבנים" - זו הייתה התגובה. הסברתי להם שאם האינטרנט לא יעבוד, מקור המידע שעדיין ימשיך לעבוד זה יהיה הרדיו. בתגובה הן ענו לי: "אם האינטרנט לא יעבוד - אז תקראי לאבא שיתקן אותו" ובנימה אופטימית זו - להלן הדרך שלנו לחגוג את יום הרדיו: לוקחים קופסת נעלים/עוגיות/קורנפלקס וכו', קצת דבק, ניירות צבעוניים וטושים יהפכו את הקופסא לאחלה רדיו צפינו בסרטון הבא שממחיש את הרדיו של פעם ואת סיפורו יום המטריה, שחל ב-10 בפברואר, נועד לחגוג את המצאתה של המטריה, שמשיית הבד הפלסטי שמגן עלינו מפני הגשם. כולנו יודעים שאי אפשר להסתדר בחורף בלי מטריה טובה, אחת כזאת שלא נשברת בקלות ולא מתהפכת כשיש גשם חזק וקצת רוח. בישראל, ה-10 בפברואר זה כבר סוף החורף, ובדרך כלל מתחילים להריח את האביב ואין גשם, אבל בכל העולם מציינים בתאריך זה את יום המטריה, אז למה לא גם אצלנו. חוץ מזה, סוף החורף זה זמן מצוין להגיד תודה למטרייה ששירתה אותנו במהלך העונה או להיפרד מהמטריה/מטריות שהלכו לאיבוד או נהרסו ועכשיו הן ז"ל. איך חגגנו את יום המטריה?רכשתי לילדים מטריות שקופות וטושים פרמננטים לצביעה. הבנות קישטו את המטריות, כתבו את השם שלהן והדביקו מדבקות יהלומים. מעניין מה יקרה שהמטריות יפגשו גשם.... :) ואחרי שהכנו מטריות אפשר לרקוד איתם:
הכנו מטריות קטנות וצבעוניות מנייר צבעוני ומנקה מקטרות תראו מה הכנו לקינוח:
תפוז הפך למטריה, בננות לעננים וגרעיני קלמנטינה הפכו לגשם - גם יפה, גם טעים וגם מזין! |